תבלול (פטריגיום בעין) – מה זה וכיצד מטפלים בתבלול בעין?

תבלול (פטריגיום) הוא גידול שפיר של לחמית העין שגדל על פני הקרנית. הלחמית היא שכבה דקה ושקופה המכסה את חלקה הלבן של העין. תבלול מורכב מקולגן ומרקמה פיברווסקולרית שגדלה מהלחמית ובסופו של דבר מתקדמת אל עבר הקרנית (הכיפה השקופה שמהווה את הכיסוי החיצוני של העין). לרוב תבלול יהיה ממוקם בחלקה הפנימי של העין, ליד האף, והוא יכול להופיע בעין אחת או בשתיהן.  

מה גורם לתבלול?

הסיבה המדויקת אינה ידועה אך הופעתו קשורה לחשיפה מוגזמת לשמש, רוח, אבק וחול. בהתייחס לכך , הגנה על העיניים מפני אלמנטים אלו יכולה לעזור להאט את צמיחת התבלול. אף על פי שמדובר בגידול שנחשב שפיר, הוא עלול להוות מטרד עבור מטופלים רבים.  התסמינים שעשויים להתלוות לתופעה הינם אדמומיות של הלחמית, גרד, יובש בעיניים, תחושה של חול או גוף זר ותחושת שריפה בעיניים.

איך אפשר לטפל בתופעה?

לרוב המצב א-תסמיני, לא גורם לאי נוחות או לכאב, ובהיותו שפיר לרוב לא נדרש טיפול. בתבלול קל עד בינוני שגורם לתסמינים אפשר להיעזר בתחליפי דמעות לבד או בשילוב עם טיפות אנטי דלקתיות שמסייעות עם הנפיחות והדלקת.

אם התבלול הופך גדול מאוד, מגורה או פולש באופן נרחב על הקרנית עד כדי פגיעה בשדה הראייה רופא העיניים יכול להסיר בניתוח פשוט את הרקמה העודפת. חשוב לדעת שבמקרים רבים תהיה הישנות והתבלול יגדל בחזרה, ולכן הניתוח יומלץ רק במקרים שהתבלול מאוד חמור או מפריע למטופל.

ניתן להפחית את הסבירות של גדילת פטריגיום בחזרה על ידי הגנה על העיניים מפני שמש, אבק וגורמים אחרים שעלולים לגרות את העין. כמו כן שימוש במיטומיצין C (MMC) לפני, במהלך או אחרי הניתוח יכול להפחית את סיכויי החזרה.

מיטומיצין יכול להיות מוזרק לתוך העין (במהלך הניתוח) או בצורת טיפות עיניים. אפשרות נוספת ויעילה להפחתת הסיכון להישנות היא שתל רקמת לחמית עצמי. במהלך הניתוח הסרת תבלול יסיר המנתח חלק קטן מהלחמית הבריאה של המטופל ויחבר אותו לאזור ממנו הוסר התבלול. חשוב להקפיד על מעקב רופא העיניים המטפל ולהקפיד על ההנחיות והטיפול התרופתי לאחר הניתוח, ולקבל סיוע רפואי במידה ומופיעים סיבוכים.