רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים – מתי כדאי לתבוע?
במדינת ישראל ניתוחים פלסטיים הינם מהווים אחד הניתוחים הכי טרנדים פופולאריים כיום, עסקינן בדרך כלל בניתוחים אשר לא מתבצעים עבור מטרה רפואית, אלא מכיוון שהמטופלים רוצים לשנות משהו בגוף שלהם.
רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים – מתי כדאי לתבוע?
עשויה להיווצר רשלנות רפואית עוד לפני קרות הניתוח הפלסטי, כאשר הרופא לא שולח את המטופלים שלו לבדיקה בקרב פסיכולוגי. החוק קובע על ידי בית המשפט בניתוחים פלסטיים יש להפנות את המנותחים לאומדן פסיכולוגי לשם בדיקת התאמתם לפרוצדורה הכירורגית בהיבט של אישיותם ולהפנות אותם כאשר יתעורר הצורך בכך לכדי טיפול נפשי כיצד עליהם להתמודד עם בעיה בדימוי העצמי ושל גופם.
אחת הסיבות שהן הכי שכיחות בתביעת רשלנות של ניתוחים פלסטיים טמונה בשאלה של הסכמה מדעת מצדו של המטופל. יש הרבה מצבים, בהם מוסב נזק למטופל בשל הממצא של הניתוח הפלסטי, כאשר באם היה יודע המטופל כי עשוי להיגרם לו נזק, היה מבצע בחירה של בכלל לא להיות מנותח.
בשל כך, בית משפט בודק קודם כל לצורך הכרעה בעת ביצוע ניתוח פלסטי, האם המנתח הפר את המוטל עליו להעניק למטופל שלו את כל האינפורמציה על הניתוח פלסטי אותו הוא עומד לעבור. כן בודק בית משפט איזו אינפורמציה בדיוק הועברה לידי המטופל על ידי הרופא המנתח ואילו הבהרות המטופל קיבל מטעם הרופא המנתח, גם בכתב וגם בעל פה. בנוסף לכך, מה הן האלטרנטיבות של הטיפול אשר ניתנו בידי המטופל, באם הובהרו למטופל הממצאים האפשריים, כולל הסיכונים והסיבוכים וכן היווצרות של תופעת לוואי כתוצאה מאותו ניתוח פלסטי ולמה בדיוק נתן את הסכמתו המנותח. הטענה של אי הסכמה מתוך דעת תעמוד למטופל במצב אשר בו לא הוענקה לו כל האינפורמציה הרפואית אשר נדרשת לו, על מנת שיוכל לבצע החלטה מושכלת בנסיבות של המצב.
רשלנות רפואית בניתוח פלסטי עשויה להתבצע גם במהלך הניתוח עצמו, בשל אי מומחיות של הרופא המנתח, אף בשלב של החיתוך ואף בשלב של התפירה של המטופל, עשיית שימוש בחומר אשר מוגדר כאסור, חוסר התאמה מיטבית של הניתוח הפלסטי אצל המטופל וכיוצא בזה.